כתיבה אקדמית

כתיבה אקדמית היא כתיבה שיטתית ומתודית שמתאפיינת, לרוב, במבנה קבוע. עבודה אקדמית מתחילה בפרק המבוא, שבסופו שאלת המחקר. שאלת המחקר נועדה לענות על "חסר מחקרי", נושא בו המידע האקדמי הקיים אינו רחב מספיק ולוקה בחסר; לאחר מכן, פרק סקירת הספרות, שיתאר את הספרות המחקרית והתיאורטית הקיימת על נושא העבודה. הפרק ייבנה בצורה של "משפך הפוך". תחילה סקירת ספרות כללית ורחבה ובהמשך סקירת ספרות ממוקדת יותר, שעיקרה שאלת המחקר. ; פרק המתודולוגיה בו תוצג שיטת המחקר ואופן איסוף הנתונים; פרק הממצאים והסברם; פרק הדיון והמסקנות שיבחן את ממצאי המחקר בהסתמך על הספרות הקיימת (שהוצגה קודם) לכן ויקיש מתוכם מסקנות רחבות יותר; ולבסוף, פרק הסיכום.

כתיבה אקדמית- הסתמכות על ידע קודם וחידושו

הכתיבה האקדמית נשענת על מחקרים ותאוריות קיימות. מלבד הסתמכות על ידע מחקרי קודם, כתיבת עבודה אקדמית נועדה לבשר על חידוש מסוים בתחום המחקר. נהוג להתייחס לעבודה אקדמית כאל עוד "לבנה בחומה", כאשר כל עבודה אקדמית תורמת תובנה חדשה בשדה הידע שבו היא עוסקת. לרוב, ניתן להשליך ממסקנות העבודה באופן רחב יותר ולהקיש ממנה על כלל החברה.

כתיבה אקדמית- סגנון ושפת הכתיבה

עבודות אקדמיות נכתבות בשפה אקדמית, תכליתית, עניינית ושקולה, שאינה מושפעת מרגשות או דעות קדומות. עם זאת, יש לציין כי גם בכתיבה אקדמית יש מקום להבעת עמדה ודעה אישית של הכותב, אם כי באופן מצומצם ביותר ובחלקים ספציפיים של העבודה בלבד.

סוגי הכתיבה האקדמית

ישנם שני סוגים של עבודות אקדמיות: עיוניות ואמפיריות. עבודה מחקרית, כשמה, מבוססת על מחקר. מבנה העבודה הוא מסורתי יותר ותואם למבנה שהוצג בראש המאמר (מבוא, סקירת ספרות, מתודולוגיה, ממצאים, דיון ומסקנות, סיכום). עבודה עיונית מבוססת בעיקר על סקירה של ספרות מחקרית ותיאורטית קיימת. מבנה העבודה העיונית גמיש יותר ועשוי לכלול פרקי משנה, כאשר בכל תת פרק מופיע דיון עצמאי ונפרד במודלים שהוצגו בו.

כללי הכתיבה אקדמית

בעולם האקדמי, ישנם כללים מוגדרים לפיהם צריך להתנהל תהליך הכתיבה. כללי הכתיבה האקדמית משתנים בהתאם לתחום הידע. כך, למשל, כללי כתיבה אקדמית של סמינר במדעי הרוח (MLA) שונים מכללי כתיבה אקדמית במדעי החברה (APA).

כתיבה אקדמית- סוגי עבודות

 ישנם סוגים שונים של מסמכים אקדמיים, להלן המרכזיים שבהם:

  • ספר (מכל סוג וגודל) 

  • עבודת דיסרטציה (לרוב, מסמך בין 6,000 ל 20,000 מילים) 

  • עבודת סמינריון (לרוב, מסמך בין 6,000 ל 9,000 מילים) 

  • מאמר תיאורטי (לרוב, מסמך בין 1,500 ל- 6,000 מילים)

  • מאמר מדעי (לרוב, מסמך בין 3,000 ל 6,000 מילים)

  • עבודת תזה (לרוב, נערכת במשך מספר שנים ואורכה עד 20,000 מילים) 

כתיבה אקדמית מול כתיבה עיתונאית

כתיבה אקדמית שונה באופן ברור ומובהק מכתיבה עיתונאית.

 בניגוד לכתיבה אקדמית, כתיבה עיתונאית אינה מבוססת על מבנה קבוע או לוגי. סגנון הכתיבה הוא "חופשי", אקראי ושרירותי יותר ובמקביל החלטי ונחרץ. שפת הכתיבה היא פשוטה עם נטייה להגזמה, תיאטרליות, פרובוקטיביות והתרסה. אין התחשבות יתרה בכללים או בהנחיות כלשהם (למעט, כללי תחביר, כמובן).

בנוסף, היא אינה חייבת להתבסס על מגוון רחב של עדויות. לעיתים, אף מספיק עדויות בודדות שאינן בהכרח מייצגות כדי שכתבה עיתונאית תתפרסם. כתוצאה מכך, לא תמיד ניתן להשליך ממסקנות הכתבה באופן רחב ולגבש מהן תמונה כללית על החברה.

שירותי כתיבה אקדמית בתשלום:

ניתן לקנות שירותי כתיבה אקדמית בתשלום למגוון רחב של עבודות (סמינריון, פרה סמינריון, תזות, עבודות גמר). התחייבות למקוריות מלאה. כל עבודה נכתבת מ"אפס" בהתאם להנחיות. אשמח לעמוד לרשותם 24/7:

 

 

יניב: 050-2505022